אני אגלה: כולנו משתבללים לאותו כיוון. פיבונאצ׳י אמר שזה החוק בטבע. וגם לכולנו אותו די.אן.איי. אבל העובדה היא שאנחנו לא נראים אותו הדבר. כל שבלול הוא עולם ומלואו. אם היינו מתאימים לשטאנץ המקובל, אז כל הנשים היו באותה מידת חזה וישבן ולכל הגברים הייתה רעמה על הראש בגיל 55. לכל צדף מידת ברק שונה. צבע אחר. אחד מעט יותר ורוד ואחד חטף שריטה רצינית ורבע ממנו נשבר באסון האחרון שתקף את הסביבה שלו.
אבל. כל אחד עולם ומלואו. יפהפה עם השריטות והשברים והמושלמות או חוסר המושלמות. אז אם אתה מתעורר בבוקר ליד צדפה ומרגיש צורך להשתבלל, תפקח היטב את העיניים. קודם כל תגיד תודה. ים גדול מסביב ו.. שבלול אחד לבד זה קצת בודד. ואז, תסתכל טוב. מעט ורוד, מעט שרוט. הרבה נשמה. רגע אחד ללא שיפוטיות וללא השוואות יחזיר לך את האהבה לחיים, לבית, לעצמך. ומשם הדרך ליום מעולה ממש טובה :)