לילך ביכלר ניה

לילך ביכלר.

 

מורה לניה חגורה שחורה. מטפלת מוסמכת ברפואה סינית.
מנחה סדנאות ניה ומעבירה שיעורים קבועים. תמיד משלבת ביחד עם ריקוד מטריף גם ידע על ריפוי גופנפש. מטפלת ברפואה סינית - דיקור, צמחים וטווי-נה בצפון הארץ. בעלת תואר שני מ New England School of Acupuncture ותואר ראשון במדעי המחשב, מתימטיקה וספרות מ Suffolk University.  

אני מאמינה שאפשר לחיות ללא כאב.
זה אפשרי ובהישג יד. איזה כאב יש לך? האם זה פיזי? רגשי? האם זה בגלל מחשבה ש״ככה צריך להיות״? איך זה מתבטא בגוף? בחיים? במערכות היחסים? מאיפה זה מגיע? מה הסימפטומים? זה תהליך. התשובות נמצאות. אפשר להגיע אליהן.

הסיפור שלי - מהסוף להתחלה ומאוד בקצרה.

 8 וחצי שנים של חיפושים אחר פתרון ותשובה לשאלה ״למה יש לי ילד אחד מופלא והפלות חוזרות ונשנות?״ 11 הפלות. 10 מתוכן בשבוע 14. מטורף. ולמרות זה, שנתיים אחרי, נולד לי ילד מדהים. 11 פעמים של שברון לב. אם עברת את זה (מכוון גם אליך בעלה של--- שעובר את זה ביחד איתה) את יודעת כמה זה כואב. פיזית ונפשית. בחיפושים הגעתי למיטב הרופאים המערביים והאלטרנטיבים בעולם. כולל מישהו שקרא לעצמו ״רופא של קארמה״ וכולל ראש מחלקת הריון בסיכון גבוה בבי״ח בארץ ואחת כזו בארה״ב. למדתי המון בדרך. ולא הייתי הופכת למי שאני היום אילולא עברתי את כל זה. ספר של השראה בדרך לצאת לאור בקרוב.

הסיפור שלי - קצת יותר לכיוון ההתחלה.

גדלתי במושב מצפון לכנרת. מאוד אהבתי לעבוד במשק, לנהוג בטרקטור, לסחוב ארגזים ולמיין פרחים, מלפפונים ומנגו. שברתי פעמיים את יד שמאל ופעם את יד ימין במשחק. בגיל 16 הפסקתי לעבוד בגלל כאב חזק ביד שהחל באחת הפעמים ששברתי אותה והחמיר עם העבודה והוחלט שאעבור ניתוח. תקופת ההחלמה היתה ממש קשה. עם הזמן הבנתי מה עוד קרה לי בחיים באותו הזמן שגרם לי לפציעות האלו. אחרי הצבא עמדתי לקחת את המשק על עצמי ובטיול ליהודיה שברתי את עמוד השדרה. מזל גדול יש לי שלא נותרתי משותקת. כששאלו אותי ״היית חייבת לשבור את הגב כדי להבין שהמשק לא היה אמור לעבור אלייך?״ השתתקתי. שוב נפל האסימון... (זוכרים את הביטוי?) פציעה נוספת בכתף הבריחה אותי לטיול בחו״ל שבו הבראתי את עצמי בריקוד. התחלתי מאוד לאט ולבסוף הגעתי למצב שבו יכלתי לרקוד זמן ממושך בלי כאב. לאחר מכן חזרתי לישראל ואחרי תקופה קצרה נסעתי לארה״ב - הפעם ללמוד ולעבוד. נכנסתי לתקופה של עומס בלימודים ובעבודה ושוב הגוף שלח אותות. הפעם התחלתי להקשיב מעט לפני שהגעתי למצב קריטי. התחלתי ללכת לדיקור ושם התחלתי ללמוד שיש קשר בין גוף ונפש... לאחר סיום התואר הראשון ותקופת עבודה מול מחשב שוב התחלתי לחלות והגעתי למסקנה שהגיע הזמן לרפא. אותי וגם אחרים. למדתי דיקור. צמחים. ריפוי באנרגיה. קונסטלציות משפחתיות. גבולות אנרגטיים. טיפול בילדים ותינוקות. תזונה. רייקי... היתה לי קליניקה בארה״ב לדיקור וצמחי מרפא סיניים. ואז הגעתי לניה ולמסקנה שאפשר לחיות ללא כאבים. כל יום. באמת! גם אתה יכול וגם את. זה דורש תשומת לב... אבל זה שווה :)

 

 

​היום

אני עובדת בצפון ותמיד זוכרת לבדוק גוף ונפש יחד. מלמדת אנשים למצוא את זה בעצמם. בצורה של ״root and branch" ברפואה סינית - שורש הבעיה והסימנים לכך בקצות ה״עלים״ - האם השורש הוא דאגה מתמדת (ומה הסיבה לכך) והסימן בקצה ה״עלה״ הוא צרבת? האם הכאב בכתף באמת הגיע מסתם מאמץ או שיש סיבה נוספת? לפעמים פשוט נופלים ונפצעים. ולפעמים נופלים ונפצעים כי צריך להשאר יום או יומיים בבית.