פוסט על קצב (התמסרות עד כלות)

רק עכשיו אני מבינה כמה הסרט הזה פלאשדאנס השפיע עלי כשראיתי אותו בגיל 10. לא הרבה הבנתי אבל משהו חלחל בדיוק למקום הנכון. והמשפט

Well, I hear the music" Close my eyes, feel the rhythm Wrap around Take a hold of my heart"

נשמע כאילו ההתמסרות למוזיקה טוטאלית. הקצב מכתיב. וגם היא אומרת שם, בהתחלה, שכאשר היא רוקדת, העולם מסביב נעלם.

הייתי שם! לא צריך סמים בשביל זה. זה נפלא….. המצב הזה קיים בהרבה הזדמנויות בחיים.

״רק חייבת לגמור לנקות..״ ״ ארוחת צהריים..״ ״יש לי המון עבודה..״

התמסרות למשימה וטראנס בעשייה ובמיוחד בריקוד זה נפלא! אבל המשוררת פה מדברת (גוף שלישי נוכחת) על משהו אחר. לתת לקצב לנהל אותי כי אני לא רוצה לקחת את המושכות לידיים. לתת ל״צריך״ ו״חייבת״ לקחת מקום ראשון כי לפעמים זה טיפה יותר קל מאשר להתכוונן באמת מבפנים. כי מה אם הכיוונון הזה ייכשל? או, יותר גרוע, מה אם הוא פאקינג יצליח????? מה אז?

אבל בסופו של דבר הריקוד הוא דרכי. כל הרעיון הוא לשמוע, לראות, להיות נוכחת, אבל עם הבפנים שלי. ועובר דרכי דרך מסנני האור שבאו עם הדי.נ.איי שלי. כי אחרת, התחושה אח״כ היא ריקה… הייתה עשייה נהדרת אבל בשכבה הכי עמוקה היה נתק. היי, מישהו שם שומע אותי? בטוח שהבנתי?